ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם׃

כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי׃

כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃

ועל כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו׃

ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה׃

באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל׃

ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך׃