ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃

ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃

ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃

ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃

כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃

לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃