הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃

ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃

והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃

ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃

ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה׃

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃

רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃

ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך׃

ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃

כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים׃

לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם׃