התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך׃

כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃

הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃

ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃

בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃

וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃

וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃

אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃