וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה׃

כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃

והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃

אין שלום אמר אלהי לרשעים׃

וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו׃

ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות׃

הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע׃

כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃

ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך׃

ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃

ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃

ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃

ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה׃

ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב׃

טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃

טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃

אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃

גם לא תתנו מקום לשטן׃

כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃