ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃

כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃

ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃

וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו׃

מזמור שיר חנכת הבית לדוד ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי׃

אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי׃

והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃

וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם׃

שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה׃

ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו׃

נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃

ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃

ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל׃

כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃

וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃

והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃

וילך שם אל נוית ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית ברמה׃

ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם׃

ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃