וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה׃

והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃

ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃

ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃

מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים׃

נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון׃

הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם׃

בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃

שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃

והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃

ואני קבלתי את הכל ויש לי די והותר ואני נמלאתי ריח ניחח בקבלי מידי אפפרודיטוס את כל אשר שלחתם זבח ערב ורצוי לאלהים׃

ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה׃

ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃

וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃

מי יתן טהור מטמא לא אחד׃

מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃

זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב׃

מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃

כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃

עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃

כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃

גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃

כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃

הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה׃

עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃

ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃

יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

כי כלם חטאו וחסרי כבוד אלהים המה׃

יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

גם אתכם המתים לפנים בפשעיכם וחטאתיכם׃

וגם אנחנו כלנו בתוכם הלכנו לפנים בתאות הבשר לעשות חפצי בשרנו ומחשבותינו ונהי אך בני רגז בטבענו כאשר בני אדם׃

כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃

ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃

מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃

אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃

ידענו כי מאלהים אנחנו וכל העולם ברע הוא׃

והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃

כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך׃

כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה׃

ובמים אבדה תבל מאז כי נשטפה במי המבול׃

גם השמים והארץ אשר לפנינו נצפנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃