ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃

ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃

הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

ועתה מה הוא היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו כי גם היהודים גם היונים כלם הם תחת החטא׃

אין משכיל אין דרש את אלהים׃

קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃

רגליהם ימהרו לשפך דם׃

ודרך שלום לא ידעו׃

ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים׃

וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃

אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃

זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃

עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃

ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה׃

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

גם אתכם המתים לפנים בפשעיכם וחטאתיכם׃

וגם אנחנו כלנו בתוכם הלכנו לפנים בתאות הבשר לעשות חפצי בשרנו ומחשבותינו ונהי אך בני רגז בטבענו כאשר בני אדם׃

כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃

כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃