וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃

ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃

ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים׃

ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה׃

כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם׃

ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית אל׃

וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון ועד גזר והיו תצאתו ימה׃

ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון׃

וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן׃

והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן׃

והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃

לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור׃

לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃

לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃

בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים׃

אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי׃

ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי׃

אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות׃

ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני׃

ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃

ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃

והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו׃

והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות נאם יהוה צבאות׃

יעדנו לו לבנים על ידי ישוע המשיח כחפץ רצונו׃

ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה׃

כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף׃

לשבט אשר חתומים שנים עשר אלף לשבט נפתלי חתומים שנים עשר אלף לשבט מנשה חתומים שנים עשר אלף׃

לשבט שמעון חתומים שנים עשר אלף לשבט לוי חתומים שנים עשר אלף לשבט יששכר חתומים שנים עשר אלף׃