ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃

ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃

ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃

ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך׃

ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃

וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃

כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃

ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃

כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃

ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃

ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃