ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ׃

הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃

איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃

ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט׃

הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃

אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃

ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃

תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר׃

אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃

והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן׃

ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃

ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃

ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם׃

לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃

העם המכעיסים אותי על פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים׃

מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן׃

ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃

ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃