ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃

בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃

ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃

נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי מה׃

צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃

ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃

אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃

תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃

הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃

אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃

להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃

למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃

בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׃

כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד׃

עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו׃

לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃

הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים׃

הללו יה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו׃

אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא׃

ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃

עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃

עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃